המשיב הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שכלל שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן.
על פי האמור בכתב האישום המתוקן, מכר המשיב לסוכן משטרתי בשלוש הזדמנויות סם מסוכן מסוג חשיש. בהזדמנות הראשונה נמכרה כמות סם במשקל 1142 גרם, בשנייה כמות סם במשקל 2258 גרם ובפעם השלישית כמות סם במשקל של 8248 גרם.
בעקבות הודאתו של המשיב בכתב האישום המתוקן, טענו הצדדים לעונש. התביעה הצבאית ביקשה להשית על המשיב עונש הולם שיביא בחשבון את מספר העסקאות ומשקל הסם, כמו גם את חלקו של המשיב מול חלקו של שותפו לאחת העסקאות, בעוד שההגנה ביקשה כי בית המשפט יסתפק בעונש של שנת מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
המשיב בדברו האחרון בבית משפט קמא אמר כי הוא טעה, הוא מצטער על מעשיו, מצבו הכלכלי קשה, והוא לא יחזור על מעשים אלה בעתיד.
גזר הדין בערכאה הראשונה
בית משפט קמא קבע כי אף אם המניע לעבירה היה מצוקה כלכלית, אין בכך כדי להצדיק פיזור כמות גדולה של סמים, ובודאי שאין דומה עניינו של מי אשר עסק בסחר בסמים בהזדמנות אחת למי שעסק בכך בשלוש הזדמנויות.
בית משפט קמא ציין שמהתקדימים שהוגשו לו עולה כי רמת הענישה נעה בין שנה וחצי לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל, אולם סבר כי במקרה של המשיב ניתן להסתפק ברף הנמוך יותר של הענישה. זאת בשל שתי סיבות עיקריות: האחת, הודאתו של הנאשם בלא שנשמעו עדים בעניינו ומבלי שקיבל תמורה ממשית בגין הודאתו זו - הודאה שחסכה מזמנו היקר של בית המשפט. השנייה, בשל העדר רישום פלילי והעובדה כי המדובר במי שהינו כבן 40 וזו לו הפעם הראשונה שהוא מסתבך עם החוק. בית המשפט שוכנע כי המשיב הבין את הפסול במעשיו וסבר כי במקרה זה אין צורך בעונש מאסר בפועל ארוך בכדי להעביר מסר הרתעתי למשיב. לאור זאת נגזר עליו עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, כמו גם מאסר על תנאי.
התביעה סברה כי גזר דין זה סוטה לקולא מרמת הענישה הראויה ומכאן הערעור שלפניי.
טיעוני הצדדים בערעור
התביעה הצבאית טענה כי העונש שנגזר בערכאה הראשונה אינו מבטא את האינטרס הציבורי המצריך הטלת עונשים מחמירים על סוחרי סמים, ואינו תואם את רמת הענישה שנקבעה בפסיקה בגין עבירות אלה. לצורך תימוכין בטענתה הציגה התביעה לעיוני פסקי דין רבים מהם היא למדה כי רמת הענישה הראויה בעבירות בהן הורשע המשיב מצדיקות עונש מאסר של בין שלוש לארבע שנים בפועל. עוד ציינה התביעה כי המשיב כבר נשפט בעבר בגין עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, וגם את עברו הפלילי יש להביא בחשבון.
סניגורו של המשיב הציג אף הוא פסיקה, וטען כי היקף העסקאות וכמות הסם מצדיקים עונש מאסר נמוך יותר מזה שנקבע בבית משפט קמא. עוד הדגיש הסניגור כי שותפו של המשיב לעסקה הראשונה נשפט לעונש מאסר בפועל של חמישה חודשים בלבד, בעקבות הסדר טיעון עם התביעה. אמנם לא דובר בשלוש עסקאות, אלא בעסקה אחת, אך הדבר משתקף ברמת הענישה השונה שנקבעה למשיב ולשותפו ובכך שהעונש שנגזר עליו חמור פי ארבעה מזה של השותף.
דיון והכרעה
שתי סוגיות עומדות במקרה זה לדיון. האחת, עניינה רמת הענישה הראויה למי שסחר בסמים מסוכנים בהיקף בו הורשע המשיב. השנייה, כיצד משפיע עונשו של השותף על העונש שיש להשית על המשיב.
בטרם נדון בשתי סוגיות אלה אעיר כי למקרא פסק הדין נראה כי בית משפט קמא התייחס למשיב כאדם נטול עבר פלילי, בעוד שרשומה לחובתו עבירה אחת של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח. רישומו הפלילי של המשיב הוגש לבית המשפט, וככל הנראה סבר בית המשפט כי אין בכך כדי ללמד על עבר פלילי היכול להשפיע על שיקולי גזר הדין. אעיר כי אף שלמקרא גזר הדין נראה כי זו הייתה הכוונה, היה ראוי שבית המשפט יציין מפורשות כי עברו של המשיב אינו רלוונטי לעניין שבפניו, ולא ירשום כי המשיב נטול עבר פלילי. כאמור, לטעמי, העבירה בה הורשע המשיב בעבר אינה משמעותית לענייננו, ואין בה כדי ללמד על דפוס חיים עברייני, ועל כן אף אני סבור כי אין המדובר באדם שלו עבר פלילי המצדיק החמרה בעונש בשל סיבה זו כשלעצמה.
בכל הנוגע לרמת הענישה הראויה, הציגו הצדדים פסיקה התומכת בעמדת התביעה, אל מול פסיקה התומכת בעמדת ההגנה. שני הצדדים אף התייחסו בפירוט האחד לפסיקה שהציג השני תוך ניסיון לאבחן כל אחד מפסקי הדין, כל אחד בהתאם לעמדה בה תמך.
מבלי להיכנס לפירוט רב שאינו נדרש במקרה זה, אעיר כי לטעמי רמת הענישה הראויה בעבירות מסוג זה, כפי העולה מהפסיקה שהוצגה לי, דומה יותר לעמדה אותה הציגה התביעה על פני העמדה שהציגה ההגנה. במילים אחרות: העונש הראוי ברגיל לעבירות מסוג זה, הכוללות סחר בסמים בהיקף נכבד, צריך להתקרב לשלוש שנות מאסר בפועל.
יחד עם זאת, במקרה זה דומני כי הסוגיה השנייה, הנוגעת לעקרון אחידות הענישה, היא המשמעותית בענייננו. כאמור, שותפו של המשיב לעסקה הראשונה נשפט ל-5 חודשי מאסר בפועל. יש לומר כי שותף זה קשור גם לעסקה השנייה, אולם עבירה זו נמחקה מכתב האישום שלו במסגרת הסדר הטיעון. אף אם נצא מנקודת הנחה כי המשיב היה מעט דומיננטי יותר באותה עסקה, ונטל חלק בשתי עסקאות נוספות, נראה כי עונש של 20 חודשי מאסר הינו פרופורציוני לעונשו של השותף, גם אם ניתן לומר שהוא נוטה לקולא.
במקרה זה אף עומדות למשיב נסיבות נוספות המצדיקות הקלה בעניינו כעולה מהחלטת בית משפט קמא. בל נשכח כי המשיב הודה בשלב מוקדם במשפטו, מבלי שנשמעו עדים בעניינו, וחסך מזמנו של בית המשפט. זאת, אף בלא שזכה לתיקונים משמעותיים בכתב האישום - נסיבה המצדיקה הקלה בעונשו כשלעצמה. וכפי שציינתי בהקשר זה בעניין
מחלוף (עד"י 1517/09
התביעה הצבאית נ'
מחלוף):
"אני סבור שקיים אינטרס ממשי לציבור ולמערכת המשפטית כי התיקים המובאים בפני בית המשפט יסתיימו במהרה, בשל החשיפה המהירה של האשם ופענוח העבירה. אין דומה נאשם שעונשו נגזר במהרה, לנאשם שעונשו נגזר לאחר שנתיים. ככל שמתרחקים ממועד ביצוע העבירות, מוקהה האפקט ההרתעתי, גם מהבחינה הציבורית וגם מהבחינה האישית של אותו נאשם.....